הפתיע אותי

הפתיע אותי

הסתכלתי סביבי, לנסות להבין אם רק אני שומע את הדפיקות. לא הייתי לבד, פנים נוספות הביעו תמהון נוכח הנקישות העזות שהגיעו מכיוון התקרה. עיניים של אחד הנוסעים נתקלו בשלי. החלפנו מבטים, משיכות כתפיים וחיוכים של חשש גדול. הרמתי יד לכיוון הדיילת, אך זו כבר התחילה לנוע לעברי עוד טרם ראתה את איתותיי. היא חלפה על פניי ונעמדה תחת הנקודה ממנה הגיעו הרעשים. הדיילת, הלבושה במדיי חברת התעופה, הרימה את ראשה והתבוננה אל עבר התקרה הנוקשת. היא סיננה, מה שנראה היה כסוג של, קללות בצ׳כית. הרימה את ידיה בתנועה מאיימת ושבה על עיקבותיה אל עבר עמדת הדיילים הקדמית. מיד שבה חזרה, רק שהפעם בידה היה מטאטא. מטאטא רגיל לחלוטין, מטאטא ביתי, כזה שאיתו מטאטאים סלון או מטבח או חדר ממוצע בבית ממוצע. ״מטאטא?״, לא האמנתי, ״מטאטא?״. הדיילת הלבושה צ׳כית נעמדה שוב תחת אותה נקודה נוקשת, דופקת, רועשת, הניפה המטאטא והחלה מכה בתקרה, מנסה לדייק אל עבר נקודת מקור האנרגיה. הצ׳כית הכתה שוב ושוב, הכתה וסיננה בין שפתיה מילים צ׳כיות שנשמעו שבאו מתוך תסכול. ״גבירותיי ורבותיי״, הפציע לפתע הכרוז  באנגלית כבדה במבטא צ׳כי סמיך, ״כאן הקברניט שלכם. אנחנו נמצאים בגובה של 30 אלף רגל, ולוח הזמנים הוא כמתוכנן. אנחנו עתידים לנחות בפראג בעוד כחצי שעה ומזג האויר הוא נח. אנחנו זקוקים למתנדב אמיץ״. שלושה הרימו את היד, אבל מישהו ממחלקת עסקים הקדים אותם. האיש ממחלקת העסקים נעמד והחל לפנות לעצמו את הדרך אל עבר תא הטייס. ״לכאן, לכאן״, כיוונה אותו הצ׳כית עם המטאטא במרכז המטוס, ״לכאן״. האיש ממחלקת העסקים צעד במהירות אל עבר המטאטא. הצ׳כית הניחה את המטאטא, הוציאה מכיסה גלימה סגולה, הלבישה את האיש. היא הרכיבה על עיניו משקפיי שמש בנוסח האחים בלוז. כשסיימה, התבוננה במבט ארוך אל תוך עיניו, נדה בראשה כמאשרת, כמזדהה. האיש מהעסקים, עטוף גלימה סגולה ורכוב במשקפיי בלוז, החל בשירה אדירה, שירת אופרה, באיטלקית. אט - אט, עם התקדמות השירה, פחתו הדפיקות. הן פחתו ופחתו עד אשר פסקו לגמרי. אבל האיש מהעסקים לא הפסיק לשיר. הוא שר ושר, ונראה היה שנכנס לעניין עמוק יותר ועמוק יותר. עד שהפסיק. ככה פתאום. הפסיק. הסיר המשקפיים, הסיר הגלימה והלך למחלקה. הלך והתיישב במקומו. הצ׳כית אספה את המטאטא והחזירה אותו לעמדת הדיילים הקדמית. לא היה זכר גם לדפיקות. נחתנו. ביקשו שנישאר לשבת עד שהמטוס יסיים את הנסיעה ויתחבר לטרמינל. סיים. התחבר. קמנו. יצאנו. עוד הספקתי להציץ לאחור מהחלון הקטן שבשרוול שחיבר את המטוס לטרמינל. המטוס היה עטוף בגלימה סגולה. איש הניקיון שאחז במטאטא לא הרכיב משקפיי בלוז. זה הפתיע אותי. אספתי את המזוודה שלי מהמסוע ויצאתי אל הרחוב השוקק חיים צ׳כיים. נכנסתי למונית ונסעתי למלון. נהג המונית הפעיל את הרדיו. מוזיקה ניגנה מהרמקולים במונית. זו לא היתה מוזיקת אופרה. זה הפתיע אותי.