חרדתו של עפרון שנלעס על ידי הכלב של השכן

חרדתו של עפרון שנלעס על ידי הכלב של השכן

  

עכשיו הכל שקט, עכשיו הכל רגוע,

ממש עכשיו סיימתי, כתבתי שיר פרוע.

אני כותב שירים כדי להירגע,

אם לא אכתוב אני עלול להיפגע.

הוא מגיע פעמיים ביום –

אני לעוס, אני נראה איום.

אם אשב על החלון

אם פתאום אפול

הוא יגיע, אני מזיע

הוא ינהם, אני פגיע

לאף אחד זה לא מפריע.

הסימנים שעל גופי מעידים על הכל –

טייפ בעברית אומרים רשמקול.

המחק מסתכל, המחדד נבהל –

"תגיד", הוא שואל, "אתה לא נגעל?"

"וודאי שאני נגעל, כל העסק מגעיל,

"בפעם הבאה, אעשה לו תרגיל."

אם אשב על החלון

אם פתאום אפול

הוא יגיע, אני מזיע

הוא ינהם, אני פגיע

לאף אחד זה לא מפריע.

מצבי נורא ואיום – קטסטרופה

זה הכלב של השכנים, הם באירופה.

הנה הוא צועד לכיווני, הריר שלו נוזל,

הייתי שמח לדחוף לו לגרון מוט ברזל.

נמרחתי במרגרינה, ממש משובחת –

קפצתי, ניטרתי, ניכנסתי לו לתחת.

אם אשב על החלון

אם פתאום אפול

הוא יגיע, אני מזיע

הוא ינהם, אני פגיע

לאף אחד זה לא מפריע.

חיי השתנו לבלי היכר –

אני רגוע, אני פשוט עפרון אחר.

חם פה ונעים, מצידי –

שלא יחזרו הבעלים.

נותרה רק בעיה אחת כואבת –

הריח, עושה לי מה-זה צרבת.